סיפור אישי על עבודה באוסטרליה

מאז ומתמיד ידעתי שיש לי המון מזל, בעיקר בזכות האמא האנגליה שלי שדאגה לי לאזרחות בריטית. ומכיוון שתמיד חלמתי לגור בחו"ל, חיפוש עבודה באוסטרליה נראה לי כמו צעד מתבקש. בחיים לא ניסיתי למכור שום דבר אבל תמיד אמרו לי שאני יודע לדבר עם אנשים ושזה כל מה שצריך כדי להיות מוכר טוב. אז הלכתי על זה, מצאתי חברה שהתעסקה בעגלות בסידני והסכימה לשלם לי את הכרטיס וטסתי. אני זוכר שיומיים לפני הטיסה נפגשתי עם האקסית שלי שעבדה בעגלות בעבר והיא אמרה לי במילים האלה "ילד זה לא בשבילך, תזכור מה אני אומרת לך". וואו כמה שהיא צדקה.

עבודה באוסטרליה - אני לא סלזמן!!!

אחרי חודש שהצלחתי למכור לא רע את המוצרים של ים המלח נשבר לי, ראיתי את האנשים סביבי מאושרים אחרי כל מכירה, ואני הרגשתי כמו רמאי!!! כל הזמן האנשים סביבי לא הבינו איך אני לא מרוצה מכל מכירה שאני עושה ואני לא הבנתי איך הם יכולים להיות מרוצים מלשקר לאנשים, העבודה באוסטרליה הייתה מגעילה עד אותו שלב. שקרים על גבי שקרים, הרגשתי כאילו אני גונב מאנשים ולא הייתה לי טיפת אמונה במוצרים שמכרתי וזה היה הכי גרוע. החלטתי שאני נשאר באוסטרליה אבל עובר מסידני ומחפש עבודה שלא קשורה למכירות בכלל! באותו השלב החבר הכי טוב שלי הצטרף אלי אחרי שסיים את הטיול שלו בניו זילנד.

הסיפור שלי בעבודה במלבורן

הגעתי עם החבר למלבורן ומצאנו שם חברת הובלות. זה יהיה שלב מתאים לספר שהחבר שלי, הוא אחד האנשים הכי מוצלחים שיצא לי להכיר, הוא חכם ברמה לא רגילה וכל דבר שהוא נוגע בו הופך לזהב. זה לא היה המצב בחברת ההובלות, אני שסיימתי שירות קרבי קשה מצאתי את העבודה יחסית קלילה, מאמץ פיזי בלבד ולא מנטלי מה שמאוד אהבתי והכי חשוב - בלי שקרים. החבר לעומת זאת, שירת ביחידה מובחרת שאם אתה עושה בה פקל אחד במהלך כל השירות כנראה שמשהו ממש לא בסדר, הוא היה מעדיף קושי מנטלי על פני קושי פיזי והחליט שהוא חותך וחוזר לארץ. שבור מבפנים ושוב לבד, החזרתי את עצמי לעבודה באוסטרליה שהייתה נכונה עבורי. אחרי כמה חודשים, מנהל החברה הודיע לי שאם אני אמשיך להיות כזה טוב הוא יקדם אותי ונדבר על סכומים יותר גבוהים, אבל הוא ישראלי בדיוק כמוני וידעתי שהוא משקר כדי לדרבן אותי.

עבודה באוסטרליה - לא קל בכלל

אחרי חצי שנה הרגשתי שהגעתי למקסימום היכולת שלי, לקחתי יומיים של חופש ודיברתי עם כל האנשים החכמים שהכרתי על העבודה באוסטרליה, על ההבדלים במעמדות שראיתי ועל כמה קשה לי לראות את זה, דיברתי עם אבא שלי וסיפרתי לו כמה קשה לי והוא אמר לי שאני תמיד יכול לחזור הביתה. אחריו דיברתי עם האקסית, שהבהירה לי שאם אני חוזר לארץ כי קשה לי היא לנצח תתכחש לזה שהיינו ביחד במשך כמה שנים, כי אני אהיה הלוזר הכי גדול שהיא מכירה, היא דירבנה אותי להמשיך ולהרים את הראש גבוה. אמרה לי שלחזור הביתה זאת הבחירה הקלה ושלהסתמך על הכסף של ההורים זאת בחירה קלה, אמרה שהחוכמה היא לקחת את הסבל והכאב שאנחנו רואים מסביב ולהיעזר בו כדי לנתב את החיים שלנו למקום שאליו אנחנו רוצים להגיע. ושהיא עברה את זה וחזרה הרבה יותר מחוזקת.

עבודה באוסטרליה - ולסיום סיומת...

אני עדיין באוסטרליה, כבר קרוב לשנתיים, הקשבתי לאקסית, התקדמתי בחברה, ואני מסתובב מחויך כל היום, העבודה באוסטרליה חיזקה אותי יותר ממה ש-3 שנים בשירות קרבי חיזקו אותי, גם פיזית וגם מנטלית. יש לי כרטיס טיסה חזרה לארץ לעוד חודש, ואני הולך לחזור גדול מהחיים, ולא עם הזנב בין הרגליים כמו שתיכננתי לחזור לפני שנה וחצי. הדבר היחידי שאני יכול להציע לכל מי שמתכנן להגיע ולעבוד ולא משנה איפה בעולם, זה לבוא מוכן לדבר הכי קשה בעולם ולבחור בעבודה בתוכלו לבצע מבלי לשנוא את עצמכם.

Comments are closed.